יערה הנדסה ואדריכלות בע"מ נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית בסך 1,270,262 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבעת ועניינה נזקים כספיים שלטענתה נגרמו לה בקשר עם הסכם למתן שירותי פיקוח.

טענות התובעת בתמצית

2.התובעת טוענת, כי במסגרת עבודות תשתית ובינוי אותן יזמה הנתבעת לשם הקמת מעבר תת קרקעי בכביש 443 באזור בית חורון – מודיעין, הייתה זקוקה הנתבעת למפקח מוסמך ובעל ניסיון בפיקוח על עבודות מסוג זה ומשכך, פנתה הנתבעת בחודש 8/06, באמצעות גרשון שקד (להלן: "שקד"), מנהל אגף הבינוי במחוז חיפה של הנתבעת, למנהל התובעת פרץ בש (להלן: "פרץ" או "מנהל התובעת") לצורך ביצוע עבודות הפיקוח.

לתובעת נמסר, כי הנתבעת התקשרה עם חברה קבלנית בשם יעקב יעקב ובניו בע"מ (להלן: "הקבלן") לביצוע עבודות התשתית ובמיוחד לצורך ביצוע העבודות התת קרקעיות (להלן: "עבודות המינהור").

3.על פי נהלי ההתקשרות הנהוגים אצל הנתבעת, רשאית הייתה הנתבעת להתקשר רק עם בעל מקצוע מומחה במידה והלה הינו ספק מורשה אצל הנתבעת. מכיוון שהתובעת לא עבדה בעבר עם הנתבעת ולא נרשמה ברישומיה כספק מורשה, הציעה הנתבעת לתובעת למצוא חברה שהינה ספק מורשה אשר, מחד, תתקשר עם הנתבעת בהסכם קבלנות ומאידך תתקשר עם התובעת לביצוע העבודה הנ"ל.

לתובעת נמסר, כי עבודות המינהור אמורות להימשך כ- 18 חודשים, כאשר 3 החודשים הראשונים מיועדים להתארגנות ולהכנות לביצוע, בהיקף שעות עבודה מצומצם יחסית (אך כי מדובר על מינימום של 250 שעות לחודש), ואילו במהלך 15 החודשים שלאחר מכן יועדה העבודה להימשך בקצב של 3 משמרות (24 שעות) ביממה (למעט שבתות וחגים) וזאת כנהוג בפרויקטים מסוג זה (בשלב השני דובר על מינימום של 530 שעות עבודה בחודש).

4.התובעת טוענת, כי היה ברור לנתבעת שיהיה עליה להעסיק מפקח נוסף בשירותה לביצוע עבודות הפיקוח במהלך משמרת הלילה והיא הסכימה לכך. מנהל התובעת עצמו, מיועד היה לעבוד בשתי משמרות היום, ברציפות. הוא גם נדרש לדאוג לעצמו לסידורי לינה באזור ביצוע עבודות המינהור, על מנת שלא יהיה עליו לשוב לביתו בנהריה מידי לילה ומתוך כוונה לשמור על זמינותו בקרבת מקום העבודה. בעניין זה הוסכם, כי עלות לינתו של פרץ תשולם לו על דרך של "תשלום נסיעות" מנהריה למודיעין (בשל כך שבתקציב העבודה נעדר סעיף ייחודי למימון הוצאות לינה).

5.בפגישה שנערכה ביום 22/8/06 בין מנהל התובעת לבין מהנדס מחוז הצפון אצל הנתבעת, מר בני פרי (להלן: "פרי"), הוסכם על גובה התמורה אותה תקבל התובעת. התובעת טוענת, כי בשל מגבלות ונהלים תקציביים פנימיים של הנתבעת סוכם כי תוצא הזמנת עבודה לפרק זמן של 12 חודשים ועם תום תקופה זו תוצא הזמנת עבודה נוספת עבור התקופה שלאר מכן ועד לסיום העבודה.

עוד הוסכם בפגישה הנ"ל, על תשלום לפי תעריף קבוע של הנתבעת: סך של 126.40 ₪ לכל שעה מתוך 180 שעות העבודה החודשיות הראשונות וכי התשלום לכל שעת עבודה בגין כל שעה שלאחר מכן, יהיה שווה ערך ל – 85% מהסך הנ"ל. בעניין דמי הלינה, סוכם שיהא זה תחת הסעיף של החזר הוצאות נסיעה (כאמור לעיל), לפי תחשיב של 340 ק"מ לכל יום עבודה כפול 1.1 ₪ לכל 1 ק"מ. כמו כן, עתידה הייתה הנתבעת לשלם לתובעת החזר הוצאות טלפון בסך של 200 ₪ לכל חודש (כל הסכומים האמורים לעיל אינם כוללים מע"מ).

עם תום הפגישה, שלח פרץ לפרי לבקשתו, באמצעות המייל, את תרשומת השיחה וסיכומה.

6.לאחר שהצדדים סיכמו ביניהם את תנאי העבודה והתמורה אשר תשולם בגינה, פנתה התובעת לאתר חברה שהיא ספק מורשה של הנתבעת. התובעת מצאה חברה כזו בדמות חברת אקולוג הנדסה בע"מ (להלן: "אקולוג") מרחובות, ואכן ביום 4/10/06 אישרה הנתבעת את ההתקשרות עם חברת אקולוג וחתמה עמה הסכם.

כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 1/11/06, נחתם בין התובעת לבין אקולוג הסכם נוסף לפיו התחייבה התובעת לבצע, בשמה של אקולוג ובמקומה, את שירותי הפיקוח להם התחייבה אקולוג בהסכם עם הנתבעת.

7.משנחתמו ההסכמים, ממשיכה התובעת וטוענת, שכר מנהלה עובד נוסף, הנדסאי בנין במקצועו, והעביר אליו את ביצוע כל יתר העבודות בהן עסקה התובעת עד אותה עת. התובעת אף נערכה להעסקת מפקח נוסף במשמרת השלישית, לתקופה שיועדה לכך כאמור לעיל, אולם ההסכם בוטל על ידי הנתבעת עוד קודם לכן, כפי שיפורט להלן.

עוד נטען, כי בשל קשיי העבירות במקום ביצוע העבודות, בו השטח היה סלעי מאוד ומשופע, חויבה התובעת בהסכם עם הנתבעת לרכוש רכב 4X4 לשם ביצוע עבודות הפיקוח והיא רכשה רכב כזה מסוג יונדאי טראקן (להלן: "רכב השטח").

8.במחצית חודש 10/06 החלו להתנהל עבודות המינהור. בשלביו הראשונים של הפרויקט (שלב ההתארגנות וההכנה) פיקחה עליהן התובעת, באמצעות פרץ, בהיקף שעות מצומצם, ואולם בניגוד למתוכנן ולהתחייבויותיו, פעל הקבלן, מצידו, בביצוע עבודות החפירה והבניה, בעצלתיים. משכך, צומצם בפועל גם מספר שעות העבודה של מנהל התובעת, שכן אין הלה אמור להימצא באתר העבודה כאשר זו מושבתת. התובעת מצידה, התריעה על התנהלותו הנ"ל של הקבלן הן בפני הקבלן עצמו והן בפני צוות הפיקוח הפנימי מטעם הנתבעת; כך היה בפגישה בין שקד לבין פרץ בחודש 1/07 ובהמשך, משלא ניכר שיפור בקצב התקדמות העבודות, הוזהר הקבלן בעניין זה ע"י צוות הפיקוח של הנתבעת בראשותו של עודד שמעוני. ביום 16/4/07 התקיימה ישיבת תאום נוספת בנוכחות הקבלן, פרץ ונציגי משרד הביטחון, אשר במהלכה נמסר לקבלן פעם נוספת כי הפיקוח אינו מרוצה מקצב התנהלות העבודות על ידו.

9.בחודש 5/07, בעיצומן של עבודות המינהור, החליטה הנתבעת לבטל את שיטת בניית המנהרה בחסות מעטפת צינורות היא השיטה שתוכננה ואושרה עד אותו רגע, ולבצעה בשיטה מקצועית אחרת המכונה cut & cover. משכך, ביום 13/5/07 הודיעה הנתבעת לתובעת, באמצעות אקולוג, כי לאור השינוי בשיטת העבודה, שתהא מעתה קונבנציונאלית במהותה ובלתי ייחודית, אין לה עוד צורך בשירותי הפיקוח. כתחליף, הציעה הנתבעת לפרץ לשמש מפקח על שני פרויקטים אחרים באזור מודיעין, אולם הצעה זו לדידה של התובעת, לא יכלה להוות תחליף ראוי ומנהל התובעת נאלץ לדחותה.

בנסיבות, הודיעה הנתבעת, בהתבסס על סעיף 20 להסכם, כי ההסכם הגיע אל סיומו. התובעת התבקשה ע"י שקד להשלים, במשך 30 ימים לאחר מכן, עריכה וסיכום של כמויות העבודה שבוצעו בשיטה הייחודית, וכן הודיע לה כי בתום אותם ימים תבוא ההתקשרות החוזית בין הצדדים אל קיצה. שקד אף מצא לנכון לציין במכתבו את שביעות רצונו הרבה מעבודת התובעת ומנהלה.

10.לפי התובעת, בעקבות ביטול ההסכם ע"י הנתבעת, נגרמו לה נזקים כספיים ניכרים ביותר, שכן לו הייתה הנתבעת מספקת למנהל התובעת את מספר שעות העבודה המובטחות והמוסכמות, היה זה מפיק הכנסה לזכות התובעת – בגין שעות עבודה בלבד – בסך כולל של 1,030,538 ₪ (בהתייחס לתקופה של 18 חודשי עבודה). בנוסף, חבה הנתבעת תשלום בגין סעיף לינה (החזר נסיעות) ביחס לחודשי העבודה שביצעה התובעת (סך 56,086 ₪) וכן תשלום בגין השימוש במכשיר הטלפון הנייד (1,600 ₪).

הנתבעת שילמה לתובעת בסה"כ בגין הפרויקט נשוא תביעה זו, סך של 222,215 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת הייתה אמורה לשלם לתובעת, בהתאם לאמור לעיל, את הסכום של 1,088,224 ₪ בתוספת מע"מ. מכאן, שלתובעת נגרם נזק כספי בסך של 866,009 ₪, (מהם 10% אמורים להיות מועברים לאקולוג בגין חלקה בעסקה, על פי ההסכמים). בנוסף על כך, נאצלה התובעת לשאת בתשלום שכר עבודתו של הנדסאי הבניין שנשכר לשם המשך ביצוע העבודות אותן מילא קודם לכן מנהל התובעת בעצמו (סך של 73,005 ₪). כמו כן בשל ביטול ההסכם, נאלצה התובעת למכור את רכב השטח במחיר הפסד (אובדן ערך של 67,394 ₪).